<h1>שערי תשובה לרבינו יונה שער שני</h1>
<h2>דף ה.</h2>
ויש על הבוטח בשם להוחיל ממעוף צוקתו, כי יהיה החשך סבת האורה, כמו שכתוב (מיכה ז ח) אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יי אור לי, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש תהלים מזמור כב) אלמלא נפלתי, לא קמתי. אלמלא ישבתי בחשך, לא היה אור לי. וכל איש ואיש, ביום צר לו יתן לבו להבין ולהתענות עם התשובה והתפלה, כמו שהצבור חייבים לצום ולהתענות בעת צרתם כאשר תקנו חכמינו זכרונם לברכה, וזה צום נבחר ויום רצון. וכאשר יבוא מוסר השם יתברך על האיש אשר הוא זך וישר, יהיה לנסיון ולהגדיל שכרו להעולם הבא, כמו שנאמר (דברים ח טז) למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ה א) פשפש במעשיו בעת צרתו וחפש וחקר ולא מצא חטא בידו, הם הם יסורים של אהבה.
<h2>דף כו:</h2>
ומה שאמרו בן תשעים לשוח, הוא מלשון (תהלים קכ א) ישפוך שיחו, (בראשית כד סג) לשוח בשדה, כמו שפרשו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות כו ב) יצחק תקן תפלת המנחה, שנאמר, ויצא יצחק לשוח בשדה. כי אחרי שהגיע לתשעים, ראוי לו להיות כל עסקו בתפלות ובתהלות השם ולשיח בנפלאותיו.
